והרי התחזית: עכשיו מעונן
מעבר של ארגונים לענן, אינו דבר חדש. בשנים האחרונות, שמאופיינות באי וודאות משמעותית – המעבר הזה הולך וגובר. במהלך משבר הקורונה, המעבר הזה, לענן, הקל על ארגונים רבים להתמודד עם דרישות משתנות של העובדים לעבודה מרחוק ועבודה מהבית – לצד היתרונות העסקיים והמערכתיים של אג'יליות, גמישות, מהירות גישה ואבטחת מידע.
לפי סקר של Google Cloud Brand Pulse Survey, Q4 2022, אחוז משמעותי מאוד (41.4 אחוז) ממנהיגי מערכות המידע מתכננים להעלות עוד יותר את השימוש שלהם בשירותים ומוצרים מבוססי ענן, 33.4 אחוז מהם מתכננים לבצע מיגרציה מתוכנותLegacy Enterprise לכלים מבוססי ענן ו – 32.8 אחוז מתכננים להעביר רבים מעומסי העבודה והפעילות שלהם מ-On Premise לענן. וזה עוד לא הכל. לפיGartner's 2023 Top Strategic Technology Trends, 2022, עד שנת 2027 יותר מ – 50 אחוז מחברות ה"אנטרפרייז" ישתמשו בפלטפורמות ענן על מנת לזרז את היוזמות העסקיות וההתפתחות העסקית שלהן.
ובכל זאת, בעולם מערכות המידע, בטח ובטח בסנטימנט הכלכלי הקיים – כדאי תמיד לדעת לסייג. כן, המעבר לענן הוא דבר יוצא מן הכלל ובסופו של דבר, כנראה שרוב החברות, במוקדם או במאוחר, ימצאו עצמן עושות את המעבר אליו, בצורה כזאת או אחרת.
ועדין, לא לכולם זה מתאים. במאמר זה, אנחנו מבקשות לעשות קצת סדר ולהניח את האצבע על היתרונות הבולטים, החסרונות הפוטנציאליים – וגם לתת לכם/ן כמה נקודות למחשבה באשר למה שנכון עבורכם/ן.
מיגרציה לענן – סוגים ויתרונות
סוג אחד של מעבר לענן הוא תשתיתי
בגדול, מדובר במעבר מחדרי המחשב המסורתיים בארגון – ששמירה עליהם כרוכה בהשקעה רציפה של זמן וכסף למטרות שמירה, אבטחת מידע, תחזוקה ושדרוגי חומרה ותוכנה – לפלטפורמות שמאפשרות עבודה על שרתים וירטואליים בצורה שמאפשרות לארגון לנהל את כל מערכי החומרה והתחזוקה שלו בצורה הרבה יותר גמישה ויעילה.
מהם היתרונות המרכזיים של מעבר כזה?
1. חסכון בעלויות: מעבר מעלויות קבועות וכבדות של חדרי שרתים – לעלויות משתנות ע"פ צריכה.
2. חסכון תפעולי: בכל הנוגע לשמירה, הגנה על פרטיות ורגולציה של אבטחת מידע, החוות חייבות להיות מאובטחות, ערוכות מבחינת חשמל, גנרטורים ומיזוג אוויר ולכן גם גוררות עלויות שימור גבוהות כמו גם הקצאת כוח אדם. במעבר לענן, לעומת זאת, הפרמטרים האלו הופכים להיות פחות רלוונטיים היות והחומרה יושבת בחווה חיצונית, שאמורה לדאוג לכל האלמנטים האלו- ולייצר לארגון ראש שקט יותר והרבה פחות התעסקות.
3. גמישות בהוספת והורדת שירותים: כאן, למשל, אם אנו בוחנים מערכת חדשה, או נדרשים לבצע בדיקות למערכת לפני עלייה לאוויר (production) – העבודה בענן מאפשרת לנו לבצע את התהליכים האלו באופן נקודתי וגמיש. זאת, לעומת תשתיתOn Premise שמצריכה מאיתנו התקנת שרת נוסף עם כל המשמעויות הנלוות לכך.
4. התייעלות תפעולית: בד"כ בענן, כשנפנה "החוצה" לספק מארח – נקבל בד"כ תקבל את הפתרונות הכי מודרניים ומעודכנים. התוצר של זה, בהתאם, הוא חסכון תפעולי, אבטחה טובה יותר, הספקים וביצועים יותר טובים וכדומה. לדוגמא, אם נשתמש ברכיבי זיכרון חדשניים, הביצועים שלנו יושפעו מזה כשמצד אחד נראה יותר חסכון ברמת החומרה ובנוסף נקבל מהירות ביצוע גבוהה יותר.
5. הגנה פיזית: עוד אחד מהשיקולים במעבר לענן הינו גם הגנה טובה יותר על המתקן המארח. אצל הספק המארח, ההגנה הפיזית והאבטחה בחוות השרתים טובה יותר. הגנה פיזית מפני קטסטרופות כמו אסונות טבע, מתקפות פיזיות וכדומה.
6. עמידה ברגולציות: עמידה ברגולציה הופכת משמעותית יותר ויותר עבור ארגונים שונים. ישנן רגולציות שדורשות מגוון תקנים ועמידה בסטנדרטים שהם מאוד יקרים – ואילו במעבר לחווה חיצונית, אתה מקבל אותם כחלק "מהחבילה", מה שאמור ליצור חסכון בעלויות. לעיתים, המעבר הכרחי על מנת להצליח לעמוד ברגולציות במלואן.
7.תמיכה בסקיילביליות: תשתית הענן, מביאה גם לכך שהארגון יכול לגדול/לקטון בלי יותר מידי תכנון תפעולי ובלי הוצאות מיותרות. זאת, ע"י הגדלה והקטנה של משאבים באופן מיידי.
8. אבטחת מידע טובה יותר: הענן, מאפשר לנו כמה שכבות אבטחה, הפעם ברמת הסייבר – החל ממניעת גישה חיצונית ללא הרשאה, דרך הגנה באמצעות אנטי-וירוסים מתקדמים ועוד.
9. אין צורך לחדש חומרה כל כמה שנים: ולכן, אנחנו "חוסכים" את הצורך בפרויקטים עתירי משאבים – בזמן ובכסף. בנוסף, היום בשוק יש לעיתים בעיה של רכש ואספקת חומרה – מה שיוצר עיכוב בפרויקטים ויוצר בעייתיות בתפקוד החברה. לעומת זאת, הבחירה בענן מייתרת את ההתעסקות עם נושאי רכש, מו"מ מול ספקים, קשיי אספקה וכמובן את הצורך להתעדכן ב – HIGH LEVEL כל הזמן ועוד.
סוג נוסף מעבר לענן הוא כמובן אפליקטיבי
עד לפני מספר שנים, כל שימוש במערכות CRM, ERP, BILLING ועוד – היה כרוך בהתקנה מקומית – ואילו היום רוב חברות התוכנה שמספקות פתרונות אלו מאפשרות ללקוחותיהם/ן לעבוד על פלטפורמה ייעודית שלהן בענן. כך, הן מייצרות להן סביבת עבודה משלהן – תוך מתן פתרון משולב: תשתיתי וגם אפליקטיבי. חשוב לציין, שהיום ישנן ספקיות תוכנה ענקיות – כגון סיילספורס ואורקל למשל – שכלל אינן מפתחות פתרון on premise, אלא רק בענן.
(חשוב לנו לציין, הוא קיומה אפשרות נוספת שבה החברה מאחסנת את האפליקציה בשירותי ענן חיצוניים (ולא אצל הספק המפתח של האפליקציה). במצב כזה האחריות לעדכונים, תחזוקה, ניהול האפליקציה היא באחריות הלקוח. במאמר זה, נתייחס למעבר מלא – כולל אחריות ותמיכה ושירות)
מהן היתרונות של מעבר כזה?
1. עלויות: עלות השימוש במערכות בענן, יקבעו בד"כ לפי גודל החברה, מספר משתמשים וכדומה. לעיתים, היא תהיה יותר כדאית כלכלית לעומת תיחזוק השרת באופן מקומי בארגון. יחד עם זאת, לעיתים דווקא מודל רכישה עשוי להיות זול יותר – ולכן אנחנו ממליצות תמיד לבצע תהליך בחינה מעמיק לפני קבלת החלטה.
2. סביבת בדיקה והתאמה בעלויות מופחתות: גם כאן, במקום להתחייב ולקנות רישיונות קבועים – לעיתים בלי יכולת לבחון את התאמתם לארגון בצורה מיטבית – העבודה בענן מעניקה לארגון את האפשרות לבחון מערכת בצורה מודולרית, מותאמת וזמנית (לזמן תחום) ומכאן – קבלת החלטה מושכלת ובטוחה יותר.
3. עדכון גרסאות באופן שוטף על ידי ספק האפליקציה: עדכון גרסאות ושמירה על האפליקציה עדכנית, היא דבר מהותי ומשמעותי. בד"כ, האחריות לעדכון ע"י הספק תהיה שקופה ללקוח ולכן הוא לא יהיה צריך "לבזבז" זמן ומשאבים סביב הנושא – פרט לבדיקות שפיות לאחר עדכוני גירסא. עובדה זאת, כאמור, תסייע לארגון לייצר חסכון בעלויות, זמן וכוח אדם- ובנוסף, תחסוך את למידת תהליך השדרוג ע"י עובד ייעודי בחברה עם כל ההשלכות של זה.
4. גישה לעבודה מרחוק לעובדים – עוד אלמנט חשוב של הענן, הוא הענקת הגישה לעובדים מרחוק, סביב העולם, והבטחה שהיא תתבצע בצורה מהירה יותר, מאובטחת יותר וקלה יותר, מכל מקום ובכל זמן. זאת, לעומת הגרסה המקומית – שתהיה בד"כ פחות מאובטחת, פחות מהירה ובעלת ביצועים פחות טובים.
5. סקיילביליות: היות האפליקציה בענן, מאפשרת גמישות מבחינת הוספת משאבים לשרתים – יותר מהירות, יכולת עיבוד גבוהה יותר, נפח וכדומה. זאת לעומת מצב של ON PREMISE ובו ישנה מוגבלות בחומרה ובזמינותה (כל הוספה, שינוי, מחייב תכנון ורכש).
6. התממשקות: לאפליקציות SAAS יש יכולת התממשקות טובה יותר עם יישומים חיצוניים כמו רשתות חברתיות, מערכות איקומרס, פורטלים למיניהם ועוד. זאת, משום שיש להן יותר API פתוחים וממשקים מפותחים לחיבור עם מערכות שונות.
7. שיפור הגישה ושדרוג חווית הלקוח גם ללקוחות וגם לספקים בעבודה עם מערכות החברה: אפליקציות SAAS מאפשרות שימוש נוח יותר, נגיש יותר, מהיר יותר ומאובטח יותר – גם ללקוחות וגם לספקים. לדוגמא, שימוש נוח וקל יותר בפורטליים מקומיים (אזור אישי למשל) ועוד.
8. גמישות בהוצאות: לעומת אפליקציה מקומית, במוצרי ה – SAAS אנו עושים סוג של "ליסינג" ומשלמים עליו ברמה חודשית. לכן, יש לנו יכולת להיות גמישים יותר – לגדול או לקטון בהתאם למספר העובדים – ולייצר התאמות לגודל החברה בצורה דינאמית, אג'ילית וקלה יותר.
ובכל זאת, לא הכל מושלם: והרי החסרונות
כן, לצד הטוב, יש גם חסרונות למעבר לענן. אז עכשיו, בואו נראה את הבולטים שבהם –
1. תלות בספק: הספק שלך יכול להיות נפלא ואנחנו מאחלות למצב שכזה. אך למד זאת חשוב לומר שהמעבר לספק תשתית ענן חיצוני עלול לייצר באופן אוטומטי תלות בספק הזה. כאן, נכנסים לתמונה, עלויות פוטנציאליות שונות, כמו לדוגמא עלויות החלפת ספק גבוהות (בעתיד), חוסר יכולת למנוע העלאת מחירים (בעקבות התלות שנוצרה) כשגם עצם המעבר של התשתיות לחווה אחרת, עשוי להיות מורכב ומסובך – ולכן גם מרתיע.
2. אתגרי אבטחה ואבטחת מידע: זהו נושא שהופך למשמעותי יותר ויותר. כאן, חשוב לציין שהתלות בספק הענן עשויה להיות בעייתית – היות והחוות הן תמיד יעד מרכזי להתקפות האקרים. לכן, עלינו לוודא כי הספק שלנו מקפיד על נהלי אבטחה נוקשים על מנת לשמור על פרטיות המידע שלנו ושל הלקוחות שלנו. בנוסף, יש לזכור שבלי קשר לאבטחת מידע או פוטנציאל פריצה – למעשה המידע שלך שלנו, של עובדינו ולקוחותינו נמצא חשוף, אצל צד שלישי, *שאין לנו שליטה עליו*.
3. העדר שליטה על נושאי רגולציה ו-וודאות הנוגע למיקום ה – DATA שלנו: כאשר ארגון עובר לענן, עליו לוודא היטב שהדאטה שלו מוחזק בשרתים שנמצאים במדינות שחתומות על הסכמי פרטיות וסודיות. הדבר חשוב מאוד בעיקר כשאתה כפוף לרגולציות שאוסרות עליך להחזיק מידע במדינות מסויימות. לצערינו, לא תמיד הדבר שקוף וברור. לדוגמא, נלך לאירוע אקטואלי בימים אלו, סביב אפליקציית טיקטוק – המידע מאוחסן בסין ולכן בארה"ב מבקשים לאסור שימוש באפליקציה מתוך דאגה לפרטיות המידע ואופן השימוש בו.
4. אפשרויות מוגבלות לפיתוחים מותאמים אישית: ענן אמנם מסייע לאג'יליות, כולל זמני פיתוח. ויחד עם זאת – לעיתים במידה והפיתוחים הם מורכבים, לא תמיד ניתן לעשות אותם – בטח ללא אישור ספק המערכת.
5. אבטחת מידע בריבוי ממשקים – בארגון שיש בו מספר מערכות שמתממשקות אחת עם השניה יש לבצע בדיקה יסודית באשר לנכונות ובטיחותיות המעבר לענן של אחת מהן – ברמת אבטחת המידע. לעיתים, מעבר כזה עלול לייצר פרצה שתאפשר גישה ממערכת אחת לשאר המערכות המתממשקות איתה – ולסכן את DATA הארגוני כולו.
6. תלות בקו אינטרנט חיצוני – שימו לב: במקרה של תקלה בשירותי האינטרנט החיצוניים, אפליקציית ה SAAS לא תהיה זמינה לארגון ולכן הדבר דורש התקנה של קו גיבוי. זה, כמובן, כרוך בעלויות נוספות וזמן, שחשוב לקחת בחשבון.
אז לעבור או לא לעבור – זאת השאלה
האמת היא, שאין נוסחת קסם. פרמטרים שונים ומשתנים שעשויים להשפיע אחד על השני – הם אלו שיסייעו לנו, כחברה מייעצת, להמליץ לעבור לענן, לא לעבור, או אולי לעבור רק באופן חלקי. ובכל זאת, הנה כמה פרמטרים שאנו ממליצות להסתכל עליהן, לפני קבלת החלטה שכזאת:
1. אופי פעילות החברה: כאן יצטרכו המנהיגים הטכנולוגיים והעסקיים לשאול את עצמם האם מערכות המידע של החברה זה המיין ביזנס שלהם. כלומר, האם הם מוכרים שירותי פיתוח או מוצר טכנולוגי – לעומת מצב שבו מערכות המידע "רק" תומכות בתהליכי העבודה, כמו למשל בחברות יצרניות או קמעונאיות.
2. "קריטיות" של המערכת: כאן, כדאי לשים לב למצב שבו המערכת שלי מאוד מורכבת ובלעדיה הארגון משותק לגמרי. במצב כזה, כדאי לנו לחשוב טוב על מעבר לענן, משום שהבסיס העסקי שלנו יושב על המערכת הקריטית הזאת היות ואנחנו רוצים לייצר מינימום חשיפה למשתנים חיצוניים "מפריעים".
3. סודיות המידע ושליטה על מקום "אחסון" המידע: לא מעט ארגונים שאנו עובדות איתם, כפופים לרגולציות ספציפיות שבעצם מגבילות את מיקום אחסון הדאטה שלהם וכפועל יוצר – "אוסרות" עליהם לשמור את המידע במדינות מסוימות. שימו לב שבמידה וספק הענן, או המערכת בענן – אינם יכולים להבטיח לי שהחווה שלו לא יושבת במדינה שאינה כפופה לרגולציות אלו ומתעלמת מהן – כדאי לשקול היטב את המעבר מחשש ליכולת שלי לשלוט על אבטחת המידע כמתחייב.
4. מערכת בסיסית לעומת מערכת עם פיתוחים רבים לטובת פרסונליזציה: שאלה מרכזית נוספת שכדאי לברר עם עצמנו היא האם המערכת מתאימה לצרכים שלי בצורתה ה"בסיסית" – או שמא נדרשים עליה פיתוחים משמעותיים כדי להתאימה לצרכי הארגון? לעיתים, במידה והמערכת מאוחסנת על ענן, הספק עשוי להגביל את האפשרות שלי לייצר פרסונליזציה שדורשות שינוי ב- CORE של המערכת מחשש לשלמותה ופגיעה בה.
5. התממשקויות: עוד שאלה משמעותית, נוגעת להתממשקויות של המערכת עם מערכות נוספות. כאן, נשאל כמה מערכות ארגוניות מתממשקות עם אותה מערכת שאנו רוצים להעביר לענן? במידה ויש לי ריבוי ממשקים – החשיפה מבחינת אבטחת המידע גדולה ומשמעותית יותר. לכן, כדאי שנשאל את עצמנו, לדוגמא, את השאלות הבאות: האם אני יכול/ה להגן מספיק טוב על המערכת שלי ועל הדאטה במערכות שמתממשקות אליה? מה סוג הדאטה שיש לי ועד כמה הוא רגיש? בשורה התחתונה: לא כל סוג מידע מתאים לאחסון על ענן.
6. פעילות גלובלית או מקומית: כאן נשאל האם החברה שלנו היא חברה בינלאומית, גלובלית ופועלת בכמה מקומות? האם היא מבוזרת או מפוזרת – כלומר, יש לה מספר סניפים ברחבי העולם? במידה וכן, יהיה כנראה הרבה יותר נכון מבחינתנו לבסס את הפעילות שלנו על ענן (בהנחה שאין מגבלות אחרות חריגות) שבו כל הדאטה מרוכז במקום אחד – ללא תלות בקווי תקשורת ייעודיים בין הסניפים.
7. אופי העבודה: בארגונים שעובדים הרבה מהבית וניתן לעובדים/ות יותר חופש מבחינת היברידיות וגמישות תעסקותית – ולכן נדרשת גישה למערכות המידע של החברה מרחוק – תהיה יותר נטייה לשימוש בענן.
8. כמות כוח האדם במחלקת ה -IT בארגון: ארגון שיש לו כוח אדם רב במחלקת ב – IT יכול לשקול יותר בחיוב להשאיר את המערכות בארגון. לעומת זאת, כשמדובר במחלקות קטנות יותר, בד"כ יהיה נכון יותר להוציא את המערכות החוצה (משיקולי תחזוקה בעיקר).
סוף דבר: נסו לראות "מבעד לעננים"
וברצינות: אין ספק שהמעבר לענן פותח אפשרויות רבות לארגונים. הוא מספק גמישות, סקיילביליות, אג'יליות ועשוי לייצר חוויות טובות יותר באופן משמעותי עבור העובדים, הלקוחות והמשתמשים. ויחד עם זאת – לא כל תופעה טכנולוגית-עסקית פופולארית מתאימה לכולם/ן. סוגיות שונות של אבטחה, אבטחת מידע, אופי הפעילות, פיזור הפעילות, אופי המידע, פרטיות, השקעה כספית ועוד – הן קריטיות לבחינה לפני קבלת החלטה בנוגע למעבר לענן עם כל השלכותיו. אז, מתלבטים או מתלבטות? זכרו, אנחנו כאן כדי לבחון הכל… יחד.
