בנוף הדינמי של טכנולוגיות ומערכות מידע, בין חדשנות בלתי פוסקת, טכנולוגיות מתקדמות, המירוץ למימוש תהליכי AI מתקדמים ומציאות שלא מפסיקה להתקיל אותנו, לשבש ולהפריע – בעיקר בישראל – נדמה שתפקיד המנמ"ר כמנהיג טכנולוגי ועסקי מעולם לא היה מורכב יותר.
מצד אחד, טכנולוגיות שלא מפסיקות להתפתח ולהתחדש לצד כלים פורצי דרך שבראשם הבינה המלאכותית, אשר משפיעות על ארגונים ומנהלים הרבה מעבר לרמה הטכנולוגית-תשתיתית ומציבות שאלות מהותיות באשר למהלכים הטכנולוגיים והעסקיים הנכונים לנו ולחברה. ומצד שני, שוב, חוסר וודאות: ואם בתחילתו של משבר הקורונה, היה ניתן לדבר על חוסר וודאות עולמי – הפעם, ב-2025, אנחנו נמצאים בחוסר וודאות שהוא ייחודי לישראל. המשך המלחמה ואי היציבות/הוודאות הגאו-פוליטית, ממשיכים לייצר לנו חוסר וודאות בנושאים שנוגעים להמשכיות עסקית, צמצומים, מגבלות תקציביות ועוד.
בעוד שהשיח המקצועי שלנו נע בין הזדמנויות וטכנולוגיות חדשות כמו טכנולוגיות ענן, שילוב כלי AI ורובוטים, השקעה בידע ארגוני והעמקת הפרסונליזציה ללקוחות ולעובדים – שכולם שווים שיפור במדדים של חדשנות, יעילות, זמן וכסף – אנו ממשיכים לפעול תחת ענן של חוסר וודאות במציאות שיוצרת עבורנו, בטח בשוק הישראלי, הרבה מאוד שאלות בנוגע למהלכים הבאים ולסדרי העדיפויות הנכונים לנו ולארגון.
אז מה עושים עכשיו? מה נכון לעשות קודם ומה אח”כ? מה דחוף עכשיו – ומה אפשר לדחות? כל מנהל ומנהיג יודע שתכנון הוא כנראה התרופה הטובה ביותר לחוסר ודאות לחוסר וודאות – במיוחד כזה שנעשה למספר שנים קדימה, מייצר סדרי עדיפויות ברורים, לוקח בחשבון תרחישים שונים ויורד עד רמת המספרים הקטנים. ומכאן, שתכנון טכנולוגי נכון – חייב לדעת כל מנהיג טכנולוגי – עובר דרך “מפת דרכים למערכות מידע”: תוכנית אסטרטגית שצריכה להתייחס לכלל השיקולים ולקחת בחשבון את כלל ההתפתחויות הטכנולוגיות והעסקיות. ( וכן, זה כולל גם שילוב כלי AI לטווח קצר וארוך, ועל זה, נרחיב באופן מיוחד בהמשך המאמר😊)
מפת דרכים למערכות מידע – מה זה – ומה זה כולל?
כשאנחנו ניגשים בארגון למהלך של מפת דרכים למערכות מידע, אנו מייצרים למעשה מפה עסקית-טכנולוגית שמטרתה לבחון את מצבו של הארגון היום ולהציב יעדים קדימה, תוך מענה על השאלה: "לאן אנחנו רוצים להגיע?". בתהליך זה, אנו בודקים האם מערכות המידע מסייעות לארגון לממש את היעדים העסקיים שלו ומייצרים תוכנית אסטרטגית ליוזמות IT בארגון המבוססות על מפת הדרכים העסקית שלו והמטרות שהגדרנו – לטווח זמן של כמה שנים קדימה. בעת הזו, חשוב להדגיש באופן מיוחד את נושא ה-AI, שמייצר לארגונים הזדמנות יוצאת דופן לנצל כלים ופתרונות חדשים ביחסי עלות-תועלת טובים יותר,שיביאו ערך משמעותי . למעשה, ה-AI הוא אחת הסיבות המרכזיות לחשב מסלול מחדש.
כל מפת דרכים למערכות מידע, בנויה בצורה של Top-Down , מתחילה ביעדים הגדולים שצריך להשיג – ומפרקת אותם לשלבי ביניים בעלי יעדים מוגדרים. בנוסף, התוכנית מתייחסת גם למשאבים שנדרשים מהארגון על מנת להצליח במימוש התוכנית כמו זמן, כוח אדם וכסף – ומתחשבת כמובן גם ביעדים העסקיים שלו, הנוף הארגוני, המבנה, תהליכי העבודה ועוד. התוצר, כולל בין השאר תוכניות עבודה מודולריות – שנתיות ומפורטות – שמהן נגזרים פרויקטים נקודתיים בדרך להשגת היעדים שנקבעו.
חשוב להדגיש: תוכנית אסטרטגית למערכות מידע, אינה תכנון ואסטרטגיה בלבד – ולא נועדה לשרת את הטווח הארוך בלבד. התוצר של מפת הדרכים יכול ואמור לייצר גם תוצאות מהירות וקצרות מועד – QUICK WINS. בנוסף, לצד החסכון שהתוכנית האסטרטגית שלנו אמורה לייצר – המערכות והכלים שנטמיע יכולים לייצר שינוי בביזנס שלנו ולאפשר לנו לעשות יותר, עם אותה כמות משאבים. ה-AI כאמור, הוא דוגמא טובה לכך. כמו כן, חשוב לציין כי התהליך הזה הוא מהותי, לא רק כדי להתחיל במימוש הדרך להשגת היעדים, אלא גם כדי “לשווק” בהצלחה את התוכנית להנהלה שלנו, החל מהמנכ"ל ועד שאר הבכירים שמסביב לשולחן.
זכרו: כמו בכל תכנית טכנולוגית, החיבור בין טכנולוגיה לבין יעדים עסקיים הוא תנאים הכרחיים להצלחתה. בנוסף, התוכנית שלנו קמה ונופלת על יכולתה לתמוך ביעדים העסקיים של הארגון ולגייס את ההון האנושי שלו להצלחתה. מכאן, שמפת הדרכים הטכנולוגית חייבת לקחת בחשבון בראש ובראשונה את יעדיו העסקיים של הארגון, השוק בו הוא פעיל, המתחרים, קהלי היעד, המבנה הארגוני ועוד.
עוד חשוב לומר שארגונים משתנים – ובטח בתקופה הנוכחית – עוברים שינויים תכופים. השינויים האלה יכולים להיות ברמה של הנפקות, רכישות, מיזוגים או כניסה לשוק חדש. זאת גם אחת הסיבות שכיום ארגונים פחות מתכננים לטווח הארוך – אלא יותר לטווח הבינוני והקצר. גם מומחי עתידנות, אגב, נותנים כיום הערכות רק ל-2-3 שנים קדימה.
מפת דרכים למערכות מידע – למה זה טוב?
1. תיעדוף ואופטימיזציה של השקעות: כמו שציינו למעלה, השוק הטכנולוגי שוקק. אפשרויות הענן, מערכות ליבה כמו CRM, ERP ועוד לא התחלנו לדבר על כלי AI שכולם מדברים עליהם אך לא מעט חוששים ליישם. כאן, נכנס אחד היתרונות המהותיים של “מפת הדרכים” שלנו – היא עוזרת לנו לנפות את הרעש, לזהות את הפתרונות הנכונים ביותר לנו ואת אלו שיכולים לייצר אימפקט אמיתי לתוצאות העסקיות שלנו. “מפת דרכים”, מחייבת אותנו לעשות “תיעדוף השקעות” ולהבטיח שהמשאבים הארגוניים – טכנולוגיים, פיננסיים ואנושיים – יזרמו ליוזמות חשובות באמת.
2. חיבור מובהק וברור בין טכנולוגיה לצרכים ויעדים עסקיים: כל מהלך טכנולוגי, נועד בסופו של דבר לשרת מטרה עסקית. המטרה העסקית, בסופו של דבר, צריכה לבוא לידי ביטוי בשורת הרווח ואת זה אסור לנו לשכוח לרגע. “מפות דרכים” טכנולוגיות מסייעות לנו לגשר על הפער בין IT לעסקים בין השאר ידי חיבור מפורש בין תוצאות טכנולוגיות ליעדים אסטרטגיים, שכתוב “שחור על גבי לבן”. בין אם מדובר בשיפור שביעות רצון הלקוחות, ייעול התפעול או חיזוק אבטחת המידע ועוד – מפות הדרכים נותנות הקשר להשקעה ובכל גם מקלות עלינו “למכור” את הרעיון למקבלי ההחלטות.
3. הדמיה של המסע: בסופו של דבר, “מפת דרכים” מייצגת מסע טכנולוגי. מטרתה, בין היתר, היא לשרטט את המסע הטכנולוגי בצורה שכל מקבל החלטות בארגון, גם אם הוא לא איש טכנולוגי, יוכל להבין (ולתמוך בו). בין אם מדובר בייצוגים של צירי זמן, דיאגרמות ארכיטקטורה או מטריצות יכולות – אלה אמורים לעשות סדר באשר ל-“מה קורה – מתי” ולהעניק בכך גבולות גזרה לצד תחושת שליטה לכל המעורבים בדבר.
מתי כדאי לכם/ן לשקול תכנון “מפת דרכים למערכות מידע”?
באופן עקרוני, בכל נקודה בחייו של ארגון, שבו ישנה התלבטות, בלבול, מגוון של מערכות מידע שנדרשת לגביהן החלטה, או מחשבות לגבי הוספה, שדרוג, החלפה וכדומה – אמורים להעלות דגל ולקרוא לחשיבה ותוכנית מסודרת. ואגב, לא כדאי לחשוש מזה: מדובר פרויקט של חודש וחצי-חודשיים שבו הארגון יחד עם גורמי יעוץ – יעשה מיפוי של המצב הקיים, הדרישות, המטרות ויבחן את הפתרונות הקיימים – כשבסופו של דבר תינתן המלצה מסודרת לארגון על חלופות אפשרויות, לוחות זמנים והערכת עלויות.
הנה למשל, כמה מצבים מרכזיים שבהם יש לשקול יציאה למהלך של “מפת דרכים למערכות מידע”:
- התפתחויות טכנולוגיות משנות מציאות
התקופה הנוכחית, היא דוגמא לתקופה של התפתחויות טכנולוגיות משנות מציאות שמחייבות ארגונים לייצר תכנון אסטרטגי לשילוב כלים חדשים בארגון. חשוב להדגיש, כי שילוב כלי AI למשל, אינו צורך טכנולוגי גרידא – אלא צורך עסקי מחייב עבור ארגונים כדי להישאר במרוץ. הדבר הזה נכון פעמיים: גם פנים ארגונית עם העובדים וגם חוץ-ארגונית מול הלקוחות.
במאמר שלנו "המדריך השלם להטמעה מוצלחת של AI בארגון: 5 עקרונות בסיס, 8 מרכיבי זהב והאתגרים שחובה להכיר" מיפינו עבורכם את חמשת העקרונות לשילוב אסטרטגי של כלי AI בתוכניות שלכם/ן – "דאטה לפני טכנולוגיה", "צרכים עסקיים במרכז", "גישה הדרגתית ובניית אמון לאורך זמן", "שילוב עסקי-טכנולוגי-תרבותי" ו-"מדדים ברורים". בנוסף, הרכבנו עבורכם את 8 המפתחות להצלחה של הטמעת AI בארגון כולל "חזון עסקי וטכנולוגי משולב", "איתור תחומים מתאימים להטמעה", "הערכת מוכנות ארגונית ורמת בשלות לשינוי", "מיפוי מצב הדאטה בארגון", "בחירת פתרונות ומודולים – בין "מדף" לפתרון מותאם אישית", "תכנון תשתיות", ניהול שינוי ארגוני", "ניסוי, פרידה והרחבה הדרגתית. כאמור, על כל אחד מהם – כמו גם האתגרים – תוכלו למצוא הסבר מפורט במאמר הבא. - בארגון יש מערכת או מערכות שנמצאות כרגע או לקראת “END OF LIFE”: מצב כזה מייצר בארגון מחשבה על מערכות עתידיות, דיבורים על החלפה, חשיבה על מעבר לענן ועוד. אחת המגמות שמאיצות תהליך של החלפת מערכות END OF LIFEE””, היא הנטייה שלהן “להתעייף” מהשימוש בחומרה שיושבת אצלם “בבית” כולל הצורך לתחזק ו”להילחם בזמן”- ובמקום, לשאוף לקבל את התחזוקה והתמיכה כ”שירות” חיצוני. מגמה נוספת שאנחנו רואות, היא שבמקום להחליף מערכת ליבה ישנה, ארגונים מתעדפים פתרון שיבוא "מעליה", כשכאן, ל-AI יש פוטנציאל אדיר לסייע לייצר שינוי.
- צמיחה ארגונית שמחייבת חשיבה והתייעלות תפעולית: דוגמא טובה לצורך ב-“מפת דרכים”, טמונה במקרים שבהם בארגון שלנו, שצמח מהר, כל יחידה רכשה מערכת לעצמה. כעת, לאחר תהליך הגדילה, יש רצון לעבור למערכת מרכזית ולבצע “איחוד נתונים”. כאן, נוכל למצוא לפתע כפילויות בין המערכות, שיבוא לידי ביטוי גם בתשלום כפול לספקים ונתונים שגויים. במצב זה נדרשת חשיבה מעמיקה לגבי התייעלות טכנולוגית ותפעולית ש”מפת דרכים” אמורה לתת לה מענה הולם.
- התפתחויות עסקיות שכוללות פיתוח מוצרים חדשים ו/או שירותים נוספים: לעיתים קרובות, במצב זה המערכות הקיימות לא נותנות תמיכה מספקת להתפתחות העסקית-מוצרית. או אז נשאלת השאלה – “האם אנחנו עושים פאץ’ או התאמה נקודתית (פתרון, שבינינו, אף אחד לא מאוד אוהב…), או שמא עוברים למערכת חדשה כולל התייחסות להשלכות האסטרטגיות של ההחלפה.
- השוק משתנה, הקהל והלקוחות דורשים יותר: שאלת תם – האם יש לקוחות שלא “השתנו” במהלך השנים האחרונות לאור כל ההפרעות, השינויים והתמורות שהעולם שלנו חווה? זה כנראה לא קיים. כמו בכל תחום, ללא יוצא מן הכלל, הקהל דורש לקבל שירותים חדשים, בערוצים חדשים ולמרות זאת – עדין ישנם ארגונים שהמערכות שלהם לא תומכות בדרישות החדשות האלו. כאן, השאלה היא לא שאלה של “האם”, אלא של “מתי”. וכמו בכל דבר, גם פה, כנראה שעדיף במוקדם ולא במאוחר.
- דרישות ספקים ושותפים עסקיים: אנחנו מתאפקות לא להמציא פה מושג חדש – “חוויית ספק”, אבל האמת היא שגם כאן השינויים הרבים והמשמעותיים בשוק, לא פוסחים על הספקים שלנו ומצריכים ארגונים לייעל את שיטות העבודה שלהם כדי להישאר בקצב ולשמר את שביעות הרצון שלהם. גם הספקים רוצים היום יותר מתמיד, מידע זמין ומהיר, תשובות מהירות, שירות טוב ומהיר בערוצים מגוונים ועוד. גם כאן, המסקנה היא שישנן מערכות טכנולוגיות שהזמן שלהן עבר והן אינן מספקות – ולכן נדרשת חשיבה מחדש כדי לשמר את מערכות היחסים העסקיות שלנו.
- בשלות של מערכת ה-IT: זהו סעיף שמאפיין בעיקר סטרטאפים, אבל לא רק. כאן, אחרי תקופה מסוימת, שבה ארגון נבנה מבליל של מערכות אשר נבחרו בצורה מהירה ולא תוך כדי מחשבה אסטרטגית מסודרת – מגיע שלב של חשיבה על איחוד מערכות. השלב הזה הוא שלב טוב ומעיד על בשלות והתבססות של הארגון – עסקית, תפעולית וארגונית. כעת – ולמרות שכל פתרון שקיים נותן מענה טוב לצורך שלו – עולה הצורך להסתכל על האסטרטגיה והמערכות בצורה הוליסטית ולהתמודד עם תופעות של חפיפה של מידע וצורך בהצלבות מידע שנובע מכך שאין מקור אחד מהימן וישנה התנגשות של דאטה.
- מיזוג ורכישת פעילויות נוספות או חברות נוספות – בדומה לסעיף 2, גם כאן ישנו מהלך שיוצר “קפיצה” עסקית, התרחבות משמעותית – מוצרית או שירותית – שיש לתת לה מענה. אלא שכאן, הדבר נגרם כתוצאה מרכישה. בכל מקרה, גם פה כמובן יש לתת מענה חדש לצרכים חדשים, עובדים חדשים, נהלי תפעול חדשים, דרישות חדשות של לקוחות – וכמובן לבחון כיצד המערכות של הארגון “הנרכש” עובדות יחד עם המערכות הקיימות.
מפת דרכים למערכות מידע: איך זה עובד?
אז מה קורה במסגרת מפת הדרכים למערכות המידע? באופן עקרוני, יש במסגרת התהליך הזה, שאמור לקחת בין חודש וחצי לחודשיים – שלושה שלבים משמעותיים:
1. מיפוי הארגון – מיפוי הפעילויות של הארגון, המחלקות ודרכי העבודה שלהן, תחקיר והבנה יסודית בנוגע לצורת העבודה של הארגון – לצד בחינה והבנה של התהליכים והיעדים העסקיים. שלב זה כולל ישיבות ותחקור של גורמים בכירים בארגון, לאורכו ולרוחבו, כולל ישיבה עם ההנהלה על האסטרטגיה, המטרות עסקיות, החזון ועוד. לאחר מכן, “יורדים למטה”: כאן מתבצעת ישיבה עם המחלקות השונות, הבנה של המוצרים והשירותים שלהן, הסיכונים, היעדים והכאבים שלהן, צורות העבודה ועוד. בשלב זה, אנו בעצם מסמנות גורמי מפתח בארגון וממפות את הסטטוס, המצב הקיים, המצב הרצוי, הפערים ויצירת תוכנית חדשה ומסודרת להמשך.
2. עיבוד המידע שנאסף – לאחר איסוף המידע, מגיע שלב העיבוד שלו. הוא כולל חשיבה פנימית יחד עם מקבלי ההחלטות ובכירי הארגון ולאחריה מתגבשות ומוצגות החלופות שאנחנו מביאים ללקוח. בשלב זה, אנחנו למעשה יושבים על כלל הנתונים, מנתחים את הפערים והממצאים ומגבשים מצגת אסטרטגית הכוללת תוכנית ארוכת טווח (כולל יעדים קצרי טווח). במצגת זו יוצגו כלל הממצאים, ההמלצות והחלופות, יתרונות מול חסרונות והמלצה על חלופות, והיא תכלול כמובן גם ביצוע הערכה והערכות תקציבית.
3. המלצה שלנו על אסטרטגיה – וחלופות אפשריות
א. איחוד מערכות
חלופה הכוללת המלצות לאיחוד כל או חלק מהמערכות למערכת אחודה, שנותנת מענה לדרישות העסקיות המנוהלות במספר מערכות שונות – עם או בלי ממשקים ביניהם. לדוגמא: איחוד של מערכות ERP ו-CRM ייעודיות קיימות – למערכת אחת המכילה את 2 העולמות.
ב. ביצוע אופטימיזציות בערוצים ספציפיים ללא החלפת מערכות הליבה – לעיתים בשל אילוצים או חוסר ודאות חיצוני (כמו בתקופה זו), נצטרך לחשוב בצורה ממוקדת יותר. למשל, ייתכן שקיימת ברשותנו מערכת ליבה שיקר להחליפה בתקופה זו – ובכל זאת, ישנם מהלכים שדחייה שלהם כרוכה בפגיעה עסקית ולכן לא נרצה לדחות אותם. כאן, שימוש ב-”מפת דרכים” יסייע לנו לתכנן מהלכים שיתנו מענה לכאבים אסטרטגיים ספציפיים. למשל, נוכל לשרטט “מפת דרכים ממוקדת מערכת”, שבה נבחן אילו מודולים משמעותיים בכל זאת ניתן להוסיף למערכות משמעותיות לטובת העמקת היישום והטמעת פתרונות נקודתיים ( למשל, ניהול תקציב ב-ERP)
ג. שילוב טכנולוגיות AI נקודתיות והוספת פתרונות RPA ייעודיים – שמאפשרים הטמעה פשוטה ומהירה באופן יחסי, תוך יצירת “ניצחונות מהירים”, ושדרוג תהליכי העבודה של הארגון. כמו בסעיף הקודם, היתרון כאן מתבטא ביכולת לייצר אופטימיזציה ושדרוג מהיר לתהליכים נקודתיים בעבודת הארגון, בתהליך שהוא מהיר, ספציפי ושאינו דורש השקעות גדולות – כמו לדוגמא פיתוח פתרון ספציפי לקליטת חשבוניות ספקים, תוך שימוש בתהליך רובוטי (RPA).
ד. החלפה של המערכות – חלופה הכוללת המלצות להחלפה של מערכות קיימות במערכות חדשות וחדשניות, כולל המלצה לפיצול מערכות בהתאם לצורך. לדוגמא, כחלק מהתפתחות עסקית של הארגון נולד צורך לביצוע בילינג מורכב שלא ניתן לקבל לו מענה במערכת הפיננסית הסטנדרטית – ובמקרה כזה תבחן חלופה להטמעת מערכת בילינג ייעודית.
מפת דרכים “עושה שכל” לכולם/ן – מה מרוויחה ההנהלה?
מפת דרכים יכולה להיות יוזמה של מנהל/ת מערכות המידע, של המנכ”ל או של סמנכ”ל הכספים – וכדי שהיא תצליח, כולם/ן צריכים להבין – "מה יוצא להם מזה". אז כתבנו על זה, בקצרה 🙂
מנמ"ר – מה יוצא לו מזה?
מפת הדרכים היא שלב ראשון בדרך למערכות מידע שמתאימות לצרכים העסקיים. בזכותה, תהליכי העבודה יהפכו יעילים, התמיכה הטכנית תצטמצם, וניתן יהיה לייצר אינטגרציה אמיתית בין מערכות שונות בתהליכים חוצי-ארגון כמו מכירה או שילוח. בנוסף, המערכת המאוחדת תאפשר לכל גורם בארגון לראות נתונים רלוונטיים בצורה מסודרת ושקופה. העובדה שהתהליך מובל על-ידי גוף מקצועי וניטרלי מסייעת לרתום את ההנהלה, ופותחת גם הזדמנות לבחינה מחודשת של הספקים וללמידה ממהלכים מוצלחים בארגונים דומים.
מנכ"ל – מה יוצא לו מזה?
המטרה הסופית של מפת הדרכים היא שיפור תוצאות עסקיות באמצעות מערכות שתומכות בעבודה היומיומית ומקדמות חדשנות. המהלך משפיע ישירות על חוויית העובד בזכות תהליכים יעילים ונוחים יותר, ועל חוויית הלקוח דרך שירות מהיר ומדויק יותר. עבור מנכ"ל שמתקשה להתחייב לשינוי, התהליך מאפשר קבלת החלטות עם תחושת ביטחון – בזכות הערכות ברורות של לו"ז, עלויות וחלופות ריאליות.
מנהל הכספים – מה יוצא לו מזה?
עבור סמנכ"ל הכספים, מפת הדרכים יוצרת שקיפות תקציבית ושקט נפשי – האם אנחנו משקיעים את הכסף במקום הנכון? היא מחברת את התקציבים לצפי התמורה, ומחזקת את תחושת השליטה במהלך. בסופו של דבר, גם עבורו – מדובר בהשקעה במערכות שמייצרות חיסכון, חדשנות ותמיכה בעשייה העסקית.
לא שחור או לבן: “מפת דרכים ממוקדת מערכת” כתשובה להתנגדויות הנפוצות
לנו זה ברור וכנראה שגם לכם/ן: “מפת דרכים למערכות מידע” היא תהליך נחוץ וחשוב, קריטי אפילו, בחיבור של ביזנס לטכנולוגיה לאורך זמן, בצורה שתניב לארגון ותהיה נכונה לו. ויחד עם זאת, לא תמיד התקופה בעדנו, או הזמן, או האנשים… “סבלנות אסטרטגית” אינה דבר של מה בכך. אז עכשיו נשאלת השאלה “מה עושים”? מה עושים כשאין זמן, התקציב לחוץ, המערכות ישנות, השינויים גדולים – ויש צורך עסקי ברור, מידי ומשמעותי? מה עושים כשבכל זאת, יש מערכת אחת שהשקעה בה יכולה “לשנות את המשחק” עבור הארגון שלנו, אך בכל זאת – ישנו חוסר וודאות באשר לבחירה נכונה של מחליפתה והתאמתה למערכות האחרות (הישנות)?
כאן, חשוב לדעת שיש “אמצע” והוא בא לידי ביטוי על-ידי “מפת דרכים ממוקדת מערכת”, שמאפשרת לנו לייצר מהלך נקודתי שהוא גם אסטרטגי, גם מהיר וגם מדויק. מפת דרכים זאת מצמצמת את המיקוד שלה לתחום או מערכת ספציפית – כגון מערכת ניהול קשרי לקוחות (CRM) או תכנון משאבים ארגוניים (ERP), מערכות BILLING ולמעשה כל מערכת ספציפית שיש לה השפעה קונקרטית על הארגון. בנוסף, היא מאפשרת לגשת במהירות לנקודות כאב ספציפיות או לנצל הזדמנויות עסקיות מיידיות מבלי לעבור תכנון ושדרוג מלא של המערכות והתשתיות הטכנולוגיות שלהם.
במאמר המלא שלנו “כשהזמן דוחק והצורך ברור: כיצד תדעו מתי נכון לכם/ן לצאת למהלך של “מפת דרכים ממוקדת מערכת” – ולמה זה טוב” תוכלו לקרוא על הסיטואציות המדויקות שבהן כדאי לכם/ן לנקוט דווקא ב”מפת דרכים ממוקדת מערכת”. בין השאר, היא מתאימה לתקופות שמחייבות ניהול תקציב שמרני יותר, למהלכים של החלפת מערכת ספציפית, לביצוע מהלכים מהירים יותר ובזמן קצר יחסית ועוד.
סוף דבר: בתקופות של שינויים ואי-וודאות – התכנון חשוב אפילו יותר
חברים וחברות, התקופה מורכבת, מלאת שינויים ומלאת אתגרים. גם אנחנו, מבינות היטב שהקונפליקט בין חוסר ודאות למהפכות טכנולוגיות וחדשנות, הוא מתיש ואולי אפילו מבלבל. אבל דווקא מכאן, אנחנו רוצות להזכיר: תכנון נכון, תוכנית אסטרטגית, בין אם היא “מלאה” או “ממוקדת”, היא כלי מעולה שיסייע לכולנו להצליח – לא רק בעוד 2-3שנים, אלא גם עכשיו. רוצים לדעת איך זה יעבוד איתנו? בואו לראות את זה כאן. בהצלחה!
